פסק-דין בתיק ס"ע 48737-07-10

פתיח

1. עניינה של תובענה זו בשאלה, האם הפסקת עבודתה של גב' רונית לייבוביץ' (להלן: התובעת) בחברת הנקל סוד בע"מ (להלן: הנתבעת או החברה) נעשתה כדין, או שהיא זכאית לסעד כלשהו בגין אופן סיום העסקתה, וכן - האם מגיעים לה תשלומים בגין עבודה שלטענתה ביצעה במהלך חופשת הלידה שלה ובגין עבודה ב"שעות נוספות", כנתבע בתביעה המתוקנת (להלן: התביעה).

2. נפרט בהמשך את העובדות הרלבנטיות להכרעתנו, כפי שהוכחו בפנינו, ואת עיקר טענותיהם של הצדדים, כאשר יש לומר כבר עתה, כי - ככלל - גרסתה העובדתית של הנתבעת מהימנה בעיננו ועדיפה על פני זו שהציגה התובעת. לאחר מכן נפנה לדון בשאלה - האם נפל פגם כלשהו בפיטורי התובעת, וככל שהתשובה לשאלה זו חיובית - האם התובעת זכאית לסעדים אותם תבעה, בשל כך. לבסוף נדון בשאלה - האם התובעת זכאית לתשלומים נוספים כלשהם המגיעים לה, כטענתה.

העובדות ותמצית טענות הצדדים

3. הנתבעת עוסקת בשיווק של מוצרי דטרגנטים, טואלטיקה, טיפוח ודבקים ומכירתם.

4. התובעת החלה עבודתה בנתבעת ביום 1.5.95, תחילה כפקידת מכירות וכעבור מספר שנים כמתאמת מכירות, תפקיד שעיקרו התאמת מגוון מוצרי החברה למגוון הפריטים אצל לקוחות החברה, תיאום בין אנשי המכירות מול המפיץ של החברה, וקבלת הזמנות המפיץ של החברה במגזר הערבי. לשם כך, עבדה מול משרדי המחסנים, בכל הנוגע לאיתור מוצרים, בדיקת מלאי זמין להפצה, הזנת נתוני הזמנות וכו'.

5. לטענת התובעת - שינוי התפקיד היה בשל קידום, ובמסגרת תפקידה, כמתאמת מכירות, היא גם עשתה תחזיות מכירה לכל מוצרי החברה וכן היתה הגורם המקשר בין מחלקות החברה - שיווק, מכירות, ייצור ותפעול. כשנסגר קו הייצור שבתוך המפעל, בשנת 2008, הייצור המשיך באמצעות יצרנים חיצוניים, והיא היתה עובדת גם מולם וגם מול אנשי תפ"י (תכנון, פיקוח, ייצור), של הנתבעת, בתוך מפעלה [עמ' 9, ש' 29-24; עמ' 10, ש' 6-1].

6. לעומת זאת, לטענת הנתבעת - השינוי בתפקיד נבע משינויים ארגוניים בנתבעת, לא היה בגדר קידום, ונותר תפקיד פקידותי לחלוטין [תצהיר סמנכ"ל המכירות בנתבעת ומנהלה הישיר של התובעת, בתקופה הרלבנטית לתביעה, מר אלון שץ (להלן: שץ) - נ/1, ס' 3; תצהיר סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת - גב' חגית דגן (להלן: דגן) - נ/2, ס' 4].

7. התובעת היתה בעבר עובדת של חברת שמן תעשיות בע"מ (להלן: שמן). בשנת 1996 התאגיד הזר "הנקל" רכש משמן את חצי מהבעלות על המותג "סוד" ואז הוקמה הנתבעת, ובשנת 2000 הועברה המחצית השניה של הבעלות. עם הקמתה, הנתבעת המשיכה להעסיק את עובדי שמן, שעבדו בחטיבת המותג "סוד", תוך שמירה על זכויותיהם, כאשר על חלק מהם חלה חוקת העבודה לפועלי החרושת ההסתדרותית (להלן: חוקת העבודה), ולגבי היתר - וביניהם התובעת - תנאי העבודה הוסדרו במסגרת חוזים אישיים [עמ' 14, ש' 17-16].

8. לתובעת שולם שכר חודשי, שבסיום עבודתה עמד על סך 9,180 ש"ח, והוא השכר הקובע לענייננו [ראו: בין המוסכמות - עמ' 1, ש' 16; תלושי שכר של הנתבעת - ת/1, נספח א'].

9. בשנים הראשונות לעבודתה בנתבעת, התובעת הועסקה בין השעות 8:00 ל- 16:45, כמו יתר הפקידים במחלקה (להלן: שעות העבודה המקובלות); מיום 29.11.05 ועד יום 28.2.06 הנתבעת שהתה בחופשת לידה; ובשנים האחרונות לעבודתה, החל מחצי שנה, לערך, לאחר חזרתה מחופשת הלידה, התובעת הועסקה בין השעות 6:00 ל- 15:00 (להלן: שעות העבודה החריגות) [דו"חות נוכחות של התובעת, תצהיר התובעת - ת/1, נספח ח'].

איננו מקבלים את טענת התובעת, שעלתה לראשונה בחקירתה, ששינוי שעות עבודתה היה בשל בקשת סמנכ"ל המכירות דאז, מר גרשון ספנד [עמ' 13, ש' 11-10], ועדיפה בעיננו גרסת הנתבעת, כי הדבר נעשה לבקשת התובעת ובהתאם לצרכיה האישיים, למרות שהיה ברור, שתפוקת עבודתה בשעות אלה לא תהיה מלאה, והנתבעת אף אפשרה לתובעת לעשות שימוש בקווי ההסעה שהפעילה, עבור עובדי קו הייצור, שהעבודה בו התנהלה במשמרות [ נ/1, ס' 4 ו-6; נ/2, ס' 9.1].

10.   בשנת 2008 נסגר קו הייצור שהופעל על ידי הנתבעת, אך, המחסנים עדיין פעלו, והנתבעת אפשרה לתובעת להמשיך לעבוד בשעות העבודה החריגות. לאחר שהמחסנים הועברו לניהול חיצוני, לא היה עוד צורך בקיומם של קווי ההסעה, שיועדו לעובדי הייצור, והם בוטלו [ נ/1, ס' 6; נ/2, ס' 9.2; חקירת דגן - עמ' 21, ש' 17-11].

11. ביום 21.9.09 הנתבעת הודיעה לתובעת, כי בשל שינוי המבנה הארגוני, לרבות סגירת מערך הייצור וביטול ההסעות של עובדי הייצור, היא נדרשת לחזור לעבוד בשעות העבודה המקובלות [חקירת התובעת - עמ' 13, ש' 23-18; חקירת דגן - עמ' 21, ש' 13-11]. התובעת השיבה, כי הדבר יצור עבורה קושי ולא ניתן לעשות זאת באופן מיידי, שכן, עליה להוציא את ילדיה הקטנים מהגן, משום שבעלה עובד במשמרות אחר-הצהרים ולילה, ועלות שכירת שירותי מטפלת היא גבוהה [ ת/1, ס' 11; חקירת התובעת - עמ' 13, ש' 13-11].

12. מיום 1.10.09 בוטלו ההסעות ששימשו את התובעת מביתה בנהריה לעבודה בחיפה. התובעת המשיכה להגיע לעבודתה בשעות 15:00-06:00 באמצעות סידור עם הסעות עובדי חברת שמן, ויידעה על כך את דגן [חקירת התובעת - עמ' 13, ש' 23]. התובעת טענה, כי היה זה על בסיס מקום פנוי וכאשר לא היה לה מקום היא נאלצה להגיע לעבודה או לחזור בכוחות עצמה, מבלי לקבל על כך תשלום עבור נסיעות [ ת/1, ס' 12], ואילו לטענת הנתבעת - לאורך כל התקופה הוצעה לתובעת גם האפשרות של החזר נסיעות, תמורת הגעה עצמאית שלה, אך, היא העדיפה את ההסעות של שמן ולא העלתה כל טענה לגביהן [ נ/2, ס' 9.3-9.2; נ/1, ס' 7.2]. משלא נתבע סעד בעניין זה איננו נדרשים להכריע בכך.

13. התובעת טוענת - כי במשך 3 חודשים היא המשיכה לבוא בהסעות של חברת שמן ואף אחד לא העיר לה על כך [עמ' 13, ש' 25-23], אולם, אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת, לפיה  - נושא שעות עבודתה החריגות של התובעת הועלה שוב ושוב והיא התבקשה לחזור לעבוד בשעות העבודה המקובלות בחברה. כן מקובלת עלינו טענת הנתבעת, כי היא גילתה סבלנות ואורך רוח כלפי התובעת, ואפשרה לתובעת לעשות את המעבר באופן הדרגתי - לרבות באמצעות ניסיונו של שץ לתאם עמה ימים מסוימים בהם תעבוד בשעות החריגות וימים אחרים, בהם תעבוד בשעות המקובלות, בהתאם לשעות עבודתו של בעלה וליכולתם של הוריה לסייע עם הילדים, על מנת להקל על התובעת ולעזור לה - אולם, התובעת סירבה לשנות את שעות עבודתה והיתה מוכנה שהנתבעת תפטר אותה. הנתבעת, מצידה, הסבירה לתובעת, כי אין בכוונתה לסיים את העסקתה ומטרת השיחות היא ניסיון למציאת פתרון, שיאפשר זאת [ נ//1, ס' 7; נ/2, ס' 9.3 ו-10.3; חקירת שץ - עמ' 19, ש' 29-23; מסמך תיעוד השיחות עם התובעת על ידי דגן - ת/1, נספח ד' (להלן: סיכום השיחות)].

14. כמו כן, למרות שלפי גרסת התובעת, במשך כל תקופת עבודתה היא עבדה לשביעות רצון הנתבעת, מהימנה בעיננו טענת הנתבעת, כי התקבלו תלונות על בעיות שונות באופן תפקודה המקצועי, כמו גם על התנהלותה בעבודה, ובין היתר - על כך שהיא ניצלה את העובדה שהגיעה לעבודה מוקדם ולא היה עליה פיקוח, נהגה לצאת להפסקות ארוכות מחוץ למשרד, בכדי לעשן ולשתות קפה, ולמעשה, עד סמוך לשעת פתיחת המשרדים, כאשר הגיעו יתר עובדי החברה, היא לא היתה עובדת כהלכה. הדברים עלו גם במהלך ישיבות מטה עם מנהלי המכירות ומנהלי ערוצים, בהן השתתפה התובעת ושמעה את הדברים במישרין. כן מהימנה טענת הנתבעת, כי שץ ודגן שוחחו על כך עם התובעת, וכי השיחות נועדו לשיפור תפקודה של התובעת, ולא לשם הכנת הקרקע לפיטורים, ולכן לא תועדו [ נ/1, ס' 5, 7.1; נ/2, ס' 7, 9.3, 10.4].

15. בחודש 12/09 נוהלה עם התובעת שיחה לגבי שינוי תפקידה, בשל שינויים ארגוניים בנתבעת [עמ' 1, ש' 12]. בחקירתו, הסביר שץ שהמחלקה לא תפקדה ביעילות ונוצר צורך בתפקיד Planning מקצועי, אשר איננו קשור לתפקידה של התובעת, אך, בשל מצוקת תקנים כלל חלק קטן מהמטלות שלה, כאשר יתר מטלותיה הועברו לעובדים אחרים, במחלקה אחרת [עמ' 19, ש' 9-2]. ואכן, כפי שהעידה גם התובעת, התקבל לתפקיד אדם חיצוני בעל הכשרה של מהנדס תעשייה וניהול, אשר מתאים לדרישות ולסטנדרטים שקבעה חברת האם לתחום, וגויס במיוחד לשם כך [ ת/1, ס' 17; עדות התובעת - עמ' 12, ש' 19-14, עמ' 13, ש' 3; נ/2, ס' 10.6; סיכום השיחות - ת/1, נספח ד'].

16. במהלך השיחה נאמר לתובעת כי תיבדק האפשרות לשבצה בתפקיד חלופי בחברה - Planning, TM (Trade Marketing) קוסמטיקה, או TM דטרגנטים. על פי גרסת הנתבעת, שמקובלת עלינו, לא דובר על אפשרות הצבתה של התובעת בתפקיד Planning מקצועי, אלא, בתפקיד פקידותי, הכפוף לו, שכן, השכלתה של התובעת וכישוריה אינם עונים על הנדרש ביחס לתפקיד זה [ נ/1, ס' 8.2 ו-8.4; נ/2, ס' 10.1 ו-10.6].